יום חמישי, 6 באוגוסט 2009

שלשת הלאווים של ישראל

לכל עם ישראל!

אין שטחים "כבושים".
אין שטחים "במחלוקת".
אין שטחים "שלא הועדו".
ישנה – חד וחלק – ארץ-ישראל – מהר החרמון לים סוף, מהים התיכון לנהר הירדן.
בעודה רק חלק קטן של ארץ-ישראל ההיסטורית, "הבית הלאומי של העם היהודי", שהובטחה לנו בכפוף להצהרת בלפור, היא שלנו – ללא מחלוקת, ללא תנאי, על-פי כל פירוש אפשרי של המשפט הבינלאומי.
סעיף 22 לאמנת-היסוד של חבר הלאומים מיוני 1919 בא למסד את העברת הריבונות על ארץ-ישראל לעם היהודי על-ידי המועצה העליונה של מעצמות ההסכמה הראשיות – בריטניה הגדולה, צרפת איטליה ויפן.
ועידת השלום של אפריל 1920 שנתכנסה בסן רמו ציינה את אימוצה הרשמי של הצהרת בלפור על-ידי מעצמות ההסכמה הראשיות, ובכך אישרה את מה שתואר על-ידי המומחה למשפט חוקתי, הווארד גריף, כ"הריבונות המשפטית של העם היהודי על שטח המנדטורי של ארץ-ישראל בכל חלקיה וממדיה ההיסטוריים… בכפוף למשפט הבינלאומי."*
אמנת הגבולות הצרפתית-בריטית מדצמבר 1920 הבהירה שבכלל "חלקיה וממדיה ההיסטוריים" היו הגולן ועבר-הירדן.
הביטויים "ערבי" או "מדינה ערבית" אינם מופיעים בשום מקום במנדט על ארץ-ישראל שהופקד בידי בריטניה על-ידי ועידת השלום בסן רמו. אכן, אותו מסמך נטול כל אזכור של זכויותיה הפוליטיות או הלאומיות של קהילה כלשהי בארץ-ישראל, פרט לזכויות של הקהילה היהודית.
הניסיון בימינו, תשעים שנה לאחר מעשה, לכפות "מדינה פלשתינית" מזויפת על העם היהודי בתוך גבולות ביתם הלאומי, מהווה את הביזוי הבוטה ביותר של התקדים המשפטי הבינלאומי בתולדות העת החדשה.
לתומכים בהשתלטות החצופה הזאת על ארצנו ועל זכויותינו תוך התרפסות בפני צמאון-הדם של עולם ערבי ג'יהאדיסטי, תיתכן רק תגובה יהודית לאומית אחת: היא לא תעבור!
*The Legal Foundation and Borders of Israel Under International Law (Mazo Publishers, Jerusalem).

יום שישי, 17 באפריל 2009

"הפעלת לחץ" על דלת פתוחה

לכל עם ישראל!
הנשיא אובמה, שום אומה בהיסטוריה לא הקריבה על מזבח השלום קורבנות רבים יותר מעם ישראל.
בתי העלמין הצבאיים שלנו מלאים באלפי נפשות צעירות ויקרות שנגדעו כעדות למטרה זו. אין צורך שאיש "יפעיל עלינו לחץ" כדי שנחתור להשגת השלום. הרי אנו עוסקים בכך זה ששים שנה.
הצהרת שגיבושו של הסכם שלום בינינו לבין שכנינו הערביים ניצב בראש סולם הקדימויות במדיניות החוץ של ממשלך. הצהרה הראויה להערכה. אולם, טרם הבהרת לנו איזה שלום הוא שאתה חוזה.
האם בחזונך כלולים גבולות בני הגנה לישראל יחד עם האמצעים הדרושים להגנתם – גבולות שירחיקו חלומות תוקפניים מצד שכנינו אל מחוץ לתחום הישימות האסטרטגית?
האם חזונך כולל ירושלים מאוחדת, שאינה מאוימת על-ידי טרוריסטים השורצים ברחובותיה?
האם הוא מופנה לשינוי משמעותי בתקשורת, במערכת החינוך ובפוליטיקה של תרבות הרואה בשובו של העם היהודי לארץ אבותיו פשע שדינו מוות?
האם הוא שולל מתקפה דמוגרפית על ישראל ע"י הסתננותם של המוני ערבים מוסלמים אל תוך שטחה?
אחרון-אחרון, האם הוא רואה חד-משמעית את ישראל כ"מדינה יהודית", מולדתו הלאומית החוקית של העם היהודי?
ישראל נתונה העת בעיצומה של הצגת ממשלתה החדשה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. כדי שלמאמציה של ממשלה זו להשיג שלום עם שכנותיה יהיה סיכוי להצליח, יהיה צורך לקבל מן המערב – ובעיקר, מארצות הברית – תשובות ברורות על השאלות הללו. בהעדר תשובות אלה, ביטויים כמו "להפעיל לחץ למען השלום", "לאכוף שלום" ו"לאמץ סדר יום פעיל יותר למען השלום" – נודף מהם ריחן של קריאות קודמות לוויתורי ישראל על זכויותיה – הגיאוגרפיות וההיסטוריות – לארץ המקודשת על-ידי חלומותיה ועל-ידי דם בניה.
אין ממשלה בישראל, ולא משנה מה נטייתה הפוליטית, שתוכל להסכים
לתנאים כאלה!

יום שלישי, 24 במרץ 2009

"אירופה מורעלת על-ידי האנטישמיות"

לכל עם ישראל!
כך מצהיר רוברט מרדוך. הוא אמר גם, שהישראלים נלחמים באותו אויב שאנו נלחמים בו – רוצחים בדם קר הדוחים את השלום, הדוחים את החירות, והשולטים באמצעות אפוד המתאבדים, מכונית התופת והמגן האנושי.
אנו מודים לך, מר מרדוך.
"תקינות פוליטית", או מה שנקרא בשם זה, מערפלת זה עשרות שנים את העובדה שהעולם החופשי כולו עומד מול אותו אויב בלתי-מתפשר.
כעת מצרים היא המייעצת לאירופה ולארה"ב לשאת ולתת עם כל "ממשלה" המקובלת על "הפלשתינים" – דווקא בשעה שמוחמד דחלאן, יועץ מיוחד לעבאס והמבקש לרשת אותו, אומר לחמא"ס: "הפתח מעולם לא הכיר בישראל, וגם אתם אל תעשו כן!"
יש מבין בעלי הכוונות הטובות במחננו שעודם מייחלים ל"שלום ולפיוס" עם הפתח, ויש ביניהם הכוללים בכך גם את רוצחי החמא"ס הג'יהאדיסטים! עקשנים אלה מבקשים שלא להטריד אותם עם עובדות.
גישה זו משחקת לידיהם של אנשים כמו חווייר סולאנה, שהשמיע לאחרונה איומים ואזהרות שמא לא תיכנע ממשלתנו החדשה לתכתיבי האיחוד האירופי להקים מדינה למען ארגון הטרור הגיהאדיסטי, הפתח, ולמען שותפו המיוחל – החמא"ס!!
הרי ידוע לנו, כי אירופה נכנעה כבר ללוחמי הג'יהאד האסלאמי, אבל באיזו זכות ועל-פי איזה חוק בינלאומי מנסה נציגה של אירופה סולאנה לאלץ את ישראל להתאבד התאבדות לאומית?!!
נמסר, כי לא נוח לארה"ב מתכניתה של בריטניה להתדיין עם החזבאללה, אבל ארה"ב עצמה מתדיינת עם סוריה ומתכוונת להתדיין עם אירן, המספקת נשק לחזבאללה באמצעות סוריה! הן סוריה והן אירן תומכות בחזבאללה ובחמא"ס הג'יהאדיסטיות!
בבריטניה, הצהרת לונדון על המאבק באנטישמיות שהושמעה לאחרונה, היתה נחשבת התפתחות מבורכת, לאור המאורעות האחרונים, אילולא נכונותו-לכאורה של אחד השרים שחתמו על ההצהרה הזאת, שר הפנים, לקבל ללונדון את האנטישמי המוצהר והתועמלן הערבי איברהים מוסאווי, דובר החיזבאללה, כדי לאפשר לו לנאום בבית-הספר ללימודים מזרחיים ואפריקניים של אוניברסיטת לונדון. מוקדם יותר, סירבו להוציא למוסאווי אשרת כניסה לבריטניה.
נשארנו תמהים שמא המדובר במקרה של יד שמאל שאינה מודעת למעשיה של יד ימין, או, לחילופין, הדרך להביך אנשים שאינם ערים לנבכי הפוליטקה?!!

יום שבת, 21 במרץ 2009

עצום עיניך מֵרְאוֹת רע, אטום אוזניך מִשְמוֹעַ רע

לכל עם ישראל!
מר בראק אובמה, הנשיא החדש של ארה"ב, נראה כמי שמוכן לנרמל את יחסי ארצו עם כל מדינת רשע שמבחינה מסורתית חומקת ארה"ב מפניה.
הגישושים שהוא מגשש לקראת סוריה בתקווה לשכנע אותה או לקראת אירן ברגע האחרון, כשכבר הגיעה אירן לשלב האל-חזור, משקפים או תמימות או גרוע מכך.
שכלו של מר אובמה איננו מוטל בספק. הישגיו מרובים, ובכללם – נשיאות ארה"ב. אולם אחד מן השנים: או הוא טועה בהערכת יעדיהם של לוחמי האיסלאם, או הוא מקווה לשווא לשנותם.
אנו חיים בעולם מסוכן, אשר לוחמי האיסלאם שואפים לשלוט בו. אירופה כבר נכנעת. האם מר אובמה חושב להחזיר אחורה את הגלגל, או ללכת בעקבות אירופה?!
מנהיגי אירופה קיוו לשווא, שמיליוני הערבים ומוסלמים אחרים שפלשו לתוך ארצותיהם יקבלו על עצמם את מנהגי המקום וישתלבו בקהילות המקומיות, כפי שמהגרים אחרים עושים כל הזמן. במקום זאת, כופים המהגרים המוסלמים את מנהגיהם, את אורח חייהם ואת דרישותיהם על הקהילות האירופיות.
הפגנות השנאה המכוערות וההסתה לאלימות שאנו עדים להן בכל רחבי אירופה אינן מבשרות טוב לאירופה. אוכלוסייתה של אירופה מתחילה להתרעם על הנעשה לארצותיה, אולם מנהיגיה עודם חרשים-אילמים בכל הנוגע למגמות האיסלאם.
החלטתו של הנשיא אובמה לסגור את מרכז מעצר הטרוריסטים בגואנטנמו למרות הגילויים האחרונים מתסיסה באותה מידה. מסמך שפורסם לאחרונה על-ידי בית-הדין לפשעי מלחמה של גואנטנמו חשף את אופיים האלים והבלתי-מתפשר של הטרוריסטים הכלואים שם.
המסמך ייחס לחמישה אנשים המואשמים בקשר למתקפת ה11- לספטמבר זלזול ברשויות, תיאור האיסלאם כ"דת של אימה", וראיית האישומים המובאים נגדם כ"אות כבוד"!!
לדאבוננו, מנהיגי העולם טרם פיתחו דרך הולמת לטפל בטרוריסטים איסלאמיים.
אל נטעה – לוחמי האיסלאם נלחמים נגד המערב, נגד דמוקרטיות מערביות, נגד הנצרות ונגד היהדות. אולם מנהיגי העולם טרם הכירו ברע שהעולם נעמד לפניו.

יום רביעי, 18 במרץ 2009

העולם המסוכן הזה

לכל עם ישראל!
לוחמי האיסלאם נלחמים בעולם המערבי, אולם מנהיגי המערב עודם מסרבים להודות בעובדה זו.
התעמולה הערבית חודרת כבר מבעד לעולם המערבי אל תוך האוניברסיטאות ושאר מוסדותיהם. ערבים-מוסלמים חודרים אל תוך ארצות המערב ומאיימים לאכוף עליהן את דרך-חייהם, בראש ובראשונה – באירופה.
הפגנות אלימות,הסתה לשנאה, ואלימות נגד העם היהודי ומדינת ישראל נעשות שכיחות בכל מקום ומקום.
תגובה הולמת על התעמולה הערבית האלימה עודנה חסרה. ישראל חייבת להתעמת עם תעמולה מגוחכת ומרעילה זו, שהרי היא מובילה לאנטישמיות ללא תקדים מאז ימי השואה. על מנהיגי ישראל לחשוף את השקר, את הכזב ואת הדמוניזציה שהערבים משמיעים ומחוללים נגד עמנו ומדינתנו.
רשויות אכיפת החוק באירופה רפוסות, במקרה הטוב, בעוד ממשלות המערב אינן מגלות שום נטייה להילחם ברעה הזאת. אדרבה, בריטניה מנהלת שיחות עם ארגון הטרור חיזבאללה, בטענה שהיא משוחחת רק עם האגף המדיני של אנשי הג'יהאד הטרוריסטי! האם ניתן כלל להבדיל ביניהם?
אישים אמריקאים שמילאו בעבר תפקידים בכירים, ואשר עמם נמנה זביגניו ברזינסקי – שאיננו מידידי ישראל – דוחקים בנשיא אובמה לנהל שיחות עם ארגון הטרור והג'יהאד, חמא"ס!!
לא מנהיגי בריטניה ולא המבקשים לייעץ לנשיא אובמה אינם תמימים. הם מודעים היטב למה שמיוצג על-ידי ארגוני החיזבאללה והחמא"ס הג'יהאדיסטיים!
גם מצרים תורמת את חלקה להביא לפיוס בין החמא"ס לפתח. היועץ הבכיר לעבאס מטעם הפתח, בראכת אל-פארה, מצוטט כמי שאומר: "איננו מציבים לחמא"ס תנאים." "ואין אנו דורשים מהם לשנות את מדיניותם. כל מה אנו צריכים הוא ממשלה פלשתינית שתהיה מקובלת על הקהילה הבינלאומית ושתוכל לשקם את הבתים ההרוסים ברצועת עזה"! – זה, בעקבות שבועת החמא"ס שלעולם לא ישנה את "מדיניותו" (!) הרצחנית כלפי ישראל!!
באשר למנהיגינו הן של הממשלה היוצאת והן של הממשלה החדשה – האם הם מקשיבים??!!

יום רביעי, 11 במרץ 2009

השלום החמקמק

לכל עם ישראל!

העולם עובר את החריף שבמשברים הכלכליים מאז השפל הגדול של שנות ה1930-. מזרימים טריליוני דולרים לתוך הכלכלה האמריקנית כדי למנוע התמוטטות כללית. טריליוני דולרים שממשלת ארה"ב תצטרך ללוות מממלכות השייח'ים עתירות הנפט.
הודות ללחץ הערבי, לא יכולתה של אירן לייצר פצצה אטומית מככבת כנושא הדחוף ביותר בעולם היום, אף לא המשבר הכלכלי שהעולם שוקע לתוכו, אלא דווקא לשיקומה של עזה מתייחסים בדחיפות המירבית! רק מעט פחות מחמישה מיליארד דולרים הובטחו במצרים לשיקומה של עזה ולשלם את משכורותיהם של הרשות הפלשתינית-הארגון לשחרור פלשתין-הפתח – ובכללן, משכורותיהם של אנשי החמא"ס!!
הודות לערוץ התעמולה של אל-ג'זירה בטלוויזיה, קהל הצופים בעולם ראה שוב ושוב את אותן החורבות בעזה. איש לא טרח להזכיר, כמובן, שרוב החורבות שימשו כמרכזי הכוח של חמא"ס או מיזמי דיור ציבורי שהחמא"ס ניצל אותו לשגר משם את טיליהם להפציץ בהם את אזרחינו ואת חיילי צה"ל!
מצרים עושה לילות כימים לאחד מחדש את מחבלי החמא"ס עם מחבלי הפת"ח "המתונים" כדי להעניק לחמא"ס לגיטימיות.
ארה"ב, כך אומרים לנו, עדיין מסורה (!) ל"פתרון שתי המדינות" על אדמת ארצנו – אולם לערבים יש כבר 21 מדינות ששטחן גדול משטח ארה"ב - בסך-הכל 5.3 מיליון מיילים רבועים!
האם נשיא ארצות הברית, מר אובמה, מודע לכך שהוא פועל בניגוד לחוק הבנלאומי ולחוק האמריקני ביחס לישראל?!
מעמדה המשפטי של ישראל ניתן לה בסן רמו, איטליה, בשנת 1920, כאשר התכנסה המועצה העליונה של בעלות-הברית. ההחלטות שנתקבלו בסן רמו הכירו בזכות העם היהודי על ארץ-ישראל, זכות שהוכרה על-ידי 52 חברות חבר הלאומים נהפכה לחלק מהמשפט הבינלאומי.
זכות זו אושרה גם על-ידי האמנה האנגלו-אמריקנית על ארץ-ישראל. האמנה אושררה על-ידי הסנאט האמריקני והוכרזה על-ידי הנשיא קלווין קולידג' ב5- לדצמבר 1925. אמנה זו נותרת עד היום בתוקף כמשפט המדינה העליון.
על-כן, תמיכתה של ארה"ב במדינה ערבית בארץ-ישראל מהווה הפרה בוטה של אותה אמנה (ראה עמ' 307-306 של הספר The Indictment ["כתב האישום"] מאת סבינה סיטרון). לישראל הזכות המלאה לבנות יישובים בכל מקום בארצנו. כל התערבות ביישובים אלה או כל ניסיון לעקור את תושביהם גם הם מהווים הפרות של אותה אמנה!v
אוסלו היה מקרה חריג, ניסוי נורא שבוצע על-ידי אנשים שהאמינו בטוב ליבם של הערבים. ניסוי זה, שגיאה זו, היה צריך לסתום את הגולל על הסיסמה "שטחים תמורת שלום", אחת ולתמיד. אוסלו מת, ויש להשאיר אותו בקברו. כל הסכם שחתם אש"ף באוסלו הופר, וכן גם ההסכמים שבאו בעקבותיהם.
אם באמת רוצים שלום במזרח התיכון, אזי על ארה"ב והאיחוד האירופי לשכנע את לקוחותיהם הערביים לשים קץ לתעמולה הארסית שלהם ולהסתה שלהם לאלימות נגד ישראל ונגד בני העם היהודי, הן בבית והן ברחבי העולם.
יהיה צורך ליישב בשלב כלשהו בעתיד את הסכסוך הערבי-ישראלי. לא עכשיו. אין ליישב את הסכסוך על חשבונה של ישראל, ולא על-ידי הקרבת הגנתה. עלינו לעמוד איתן, בטוחים בצדקתנו.

יום שלישי, 3 במרץ 2009

ה"דרך" שלהם? מספיק ודי!!

לכל עם ישראל!
כשאירן מרוחקת אולי רק חודשים אחדים מהשגת היכולת הגרעינית להשמידנו, הצהירו מנהיגי מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בכנסת ה18-, שמשימתה החשובה ביותר היא להחניק את הממשלה-שטרם-הוקמה אשר נבחרה על-ידי העם להתמודד עם האיום החמור הזה על המשך קיומה של מדינת ישראל.
"ממחר מתחילים לנסות להפיל את הממשלה," התרברב יו"ר סיעת אותה מפלגה בכנסת. חברתו, בהפליגה בשבח מייסדה של האידיאולוגיה האחראית – כך מעריכים – לחיסולם של מאה מיליון בני-אדם, ציינה, ש"המרקסיזם מלמד שדברים" (ז"א, דחיית השמאל על-ידי הבוחרים) "קורים מדי פעם בניגוד לרצון האנושות. אולם," היא התנחמה, "אין סיבה לדאגה – כאשר יחמירו האתגרים שלפנינו, תיפול הממשלה."
ומראשה המוכתר של המפלגה, אשר כל מאמציה הפוליטיים והדיפלומטיים מוקדשים להאצת אותה נפילה, באה שוב ושוב הצהרה ייחודית: "דרכם" היא הדרך היחידה. "דרכם" חייבת להצליח.
הבה נבחן את "דרכם" ואת הישגיה למעננו עד היום:
"דרכם" היא זו שהובילה להכרעה הבלתי-הגיונית ביותר שנתקבלה אי-פעם על-ידי ממשלה ישראלית – לחסל אזור חיץ בעזה, אזור שבו היו עשרים-ושתים קהילות יהודיות, להפשיט מעל 9,000 תושביהן את בתיהם ואת שאר רכושם, ולהפקיר את החרבות העשנות לחסדיו של ארגון טרור שנשבע למחוק את מדינת ישראל.
"דרכם" היתה לשבת באפס מעשה במשך יותר משלוש שנים בזמן שאותו ארגון חמא"ס המטיר על הנגב משדרות ועד אשדוד ומזרחה לבאר-שבע יותר מ6000- רקטות והפך שליש משטח המדינה לשטח-אש חופשי לטילי קסאם.
שוב היתה זו "דרכם" להסתבך במבצע לבנוני כושל ב2006-, שאפשר ל4000- טילים של חיזבאללה ליפול על חיפה והגליל, ולסיים אותו מבצע בהחלטת הפסקת-אש חסרת-שיניים של האו"ם, אשר מאחוריה הצליח חיזבאללה להכפיל את מלאי טיליו ועוד להתבצר כשותף בכיר בממשלת לבנון.
ועתה, "דרכם" היא להתעקש שלהשגת "שלום" צריך להקים מדינת ג'יהאד חמישה שתשתרע מנהר הירדן לפאתי כפר סבא, להזמין את אקדוחניו של התנזים של מרואן ברגותי לרחובותיה של ירושלים מחולקת – ואף להשיב לרמת הגולן את הצבא הסורי.
חשובה אופוזיציה נאמנה לדמוקרטיה לא פחות מהרוב השולט. אולם, אופוזיציה שיעדה הראשון במעלה היא לחתור תחת החלטתו הדמוקרטית של ציבור הבוחרים היא אופוזיציה הנמצאת במצב מלחמה עם העם.
אין לטעות באשר להודעה ששלח העם ב10- לפברואר למקבלי ההחלטות הפוליטיות שלו. בשעה גורלית למדינת ישראל, הצהיר העם שאינו רוצה עוד בהמשך החתירה לשלום בדרך החולשה והנסיגות, שאינו רוצה עוד ב"דרכם".
היש מקשיבים?