למנהיגינו החדשים

לכל עם ישראל!

למרות המשבר הכלכלי החריף ללא תקדים שהעולם שרוי בו, קשה להאמין, אבל אירופה ועתה גם ארה"ב עסוקים ב"פתרון של שתי מדינות" בתחומי ארצנו!

על מנהיגינו החדשים לדחות את כל הלחצים מכל מקור אפשרי הבאים להבטיח שנמשיך במסלול רצחני זה.

מר מיצ'ל, "פותר הבעיות" החדש של המזרח התיכון, מביט בכיוון הלא-נכון אם רצונו באמת לפתור את הבעיה באזורנו.

הסכסוך הערבי-ישראלי איננו הסכסוך הבריטי-אירי!

לאירים, למרות השימוש שעשו בטרור להשיג את מטרותיהם, יש לפחות טענה לגיטימית לזכות הבעלות על ארצם.

ל"פלשתינים" המזויפים – יצירה של התעמולה מבית היוצר של הליגה הערבית – אין כל טענה משפטית לבעלות על ארץ-ישראל!

זמן רב מדיי מתעלמים מנהיגינו ממלחמת התעמולה הערבית נגד ישראל, במטרה לשלול מזכויותינו לארצנו את הלגיטימיות!

על מנהיגי העולם החופשי, והנשיא האמריקני אובמה בכללם, להשתדל לשכנע את הערבים שכל מלחמותיהם נגד מדינת ישראל מביאות אך ורק לשפיכות-דמים מיותרת בשני הצדדים.

ה"פלשתינים" המזויפים לא קיבלו מדינה שלהם כאשר יהודה ושומרון כבושות היו בדרך בלתי-חוקית בידי ירדן (1967-1948).

בכל ההיסטוריה מעולם לא היתה ארץ ערבית בשם "פלשתין"; גם "עם" פלשתיני מעולם לא היה. במאות ה18- וה19- היו בכל ארץ-ישראל רק 50,000 בקירוב – כשרובם פועלים-אורחים מארצות ערב השכנות שעבדו ברוטציה. (ראה: שמואל כ"ץ, Facts and Fantasy in Palestine, עמ' 108, 109; וכן: סבינה סיטרון, The Indictment, עמ' 55, 187.)

מדינת ישראל איננה הכובשת של אדמות ערביות; אדרבה, הערבים, אשר במלחמת התעמולה הארסית והשערורייתית נגד מדינתנו ונגד בני עמנו, הם הפועלים לנשל את ישראל מארצה עתיקת-הימים!

יש ליישב את משבר הפליטים השקרי ולאפשר לאנשים הללו לשוב לארצות אבותיהם, אשר מהן באו אבותיהם או סביהם, בעיקר בתקופת המנדט, "הודות" לממשל הבריטי תוך הפרת המנדט המאושרר על-ידי חבר הלאומים!

על מנהיגינו לתקן סוף-סוף את הרישומים, ולהצהיר על האמת לאמיתה: לערבים אין שום זכות על ארץ-ישראל, ובכללם גם ה"פלשתינים" המזויפים. אין שום טעם, לא משפטי ולא מוסרי, לכך שתנטוש מדינת ישראל את יהודה ושומרון ואת גבולותינו בני-ההגנה.

על מנהיגינו לדבר ברורות בהודיעם לעמנו ולעולם את מדיניותנו הלאומית.

המלחמה נגד החמאס וטרוריסטים אחרים בארצנו טרם הסתיימה.

לכל עם ישראל!

המליצות וההזיות של מר ארדוגאן, ראש ממשלת תורכיה, ושל אחרים, אינם אלא ניצול ציני של דעת קהל לא מעודכנת. ההפגנות המתוזמרות היטב באירופה ובמקומות אחרים, באדיבות הליגה הערבית, אף הן משחקות לידי הקהל הפותה.

אין עוד מדינה בעולם שתאפשר לאזרחיה להיות מופגזים יום אחר יום, שעה אחר שעה, כפי שהופגזו אזרחינו במשך שנים כל כך רבות.

אבל העבודה לא נגמרה. צה"ל הוכיח את יכולת ההרתעה של ישראל, והם אמנם עשו כל דבר שביכולתם האנושית למנוע פגיעות באזרחים. אפשר לצפות בקטעי וידיאו רבים המראים כמה גיחות אוויריות נדחו על מנת להגן על חיי אזרחים.
חמאס השתמש בנבזיות באזרחיו כבמגנים אנושיים, בעוד אנשיו ממשיכים לתקוף את האוכלוסייה האזרחית שלנו – כששתי הפעולות הן פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות!!!

בעולם מתוקן הרוצחים האלו, אנשי הג'יהאד, היו צריכים להיות נרדפים בידי סוכנויות אוכפות חוק כדי להעביר אותם לבית דין בין-לאומי.

האוכלוסייה האזרחית שלנו עדיין מותקפת באמצעות טילים שהולכים "ומשתפרים". המלחמה הזאת לא הסתיימה!

עלינו לתבוע תשובות ברורות ממנהיגינו לעתיד, ולדעת כיצד הם מתכננים להגן על עמנו מפני אנשי הג'יהאד, לא רק בעזה כי אם גם ביהודה ובשומרון. אין אנחנו יכולים לאפשר – ואסור לנו לאפשר, ואנו לא נאפשר – לאוכלוסייה האלימה הזאת, המתחנכת לג'יהאד נגדנו לקבל דריסת רגל ביהודה ובשומרון. אסור לנו להרשות לסוס הטרויאני הזה להגיע ללב המדינה.

כפי שכבר נאמר (ראו מכתב גלוי לנשיא, מר אובמה, מעיתון הארץ, 30 בינואר 2009 באנגלית ובעברית), לאנשים אלו אין כל זכות להקים מדינה בתוך מדינתנו.
ייתכן שלמעצמות זרות יש אג'נדה משלהן ולפיה הן מגינות על האינטרסים הלאומיים שלהן. גם לישראל יש אינטרס לאומי להגן ולשמור על בני עמנו ועל הגבולות הלאומיים שלנו.

ככל שהבחירות מתקרבות עלינו לשקול איזו מפלגה תהיה אמיצה לעמוד מול לחץ חיצוני. אנו יודעים שראש הממשלה היוצא, מר אולמרט, שרת החוץ שלו, גב' ליבני ושר הביטחון, מר ברק, היו מוכנים למסור את ושטחי המדינה, כולל ירושלים, עד גבולות שביתת הנשק משנת 1949 לישות טרוריסטית אש"ף-פתח, שתוכנית השלבים שהיא דוגלת בה (קהיר, 1974), רואה ב"פתרון שתי המדינות" רק פתרון בשלבים שיוביל לפי דעתם לפתרון סופי, שלא נדע!!!

אנו חיים בעולם שונה, שבו תעמולת הליגה הערבית הצליחה עם הזמן להפוך את הג'יהאדיסטים הטרוריסטים ל"תנועת שחרור" ולהשתמש בערבים שחיים בארצנו כבגיס חמישי, סוס טרויאני.

הדמוגרפיה איננה הבעיה הבוערת. בשעה זו הבעיה הבוערת היא להביס את הג'יהאדיסטים. עלינו להוכיח כי באנו לכאן על מנת להישאר, וכי אנו מוכנים להגן על ארץ אבותינו ועל עמנו, יהיה אשר יהיה.

עלינו להיות חזקים, מאוחדים ואמיצים, ואנחנו ננצח.

מכתב גלוי לנשיא ארה"ב, מר אובמה

לכל עם ישראל!

לראות תמונה בגודל מלא לחץ כאן

אנו מאחלים לך הצלחה בתפקידך המאתגר והקשה ביותר.

אנו רואים בהפתעה רבה כי בחרת להפוך את השלום במזרח התיכון לנושא בעדיפות עליונה, על האף האתגרים הרבים שניצבים לפניך, ואין צורך למנות אותם אחד לאחד.

רבים מקודמיך בתפקיד ניסו ונכשלו, לא מפני שהשלום אינו אפשרי באזורנו ולא מפני שאינו נחוץ. הם נכשלו מפני שהם התעלמו, או בחרו להתעלם, מן המכשול העיקרי בדרך לשלום, דהיינו העקשנות הערבית והעוינות הערבית כלפי עמנו ומדינתנו.

"שטחים תמורת שלום" וכן "פתרון שתי מדינות" הם מילות קוד לחיסול ישראל בשלבים (עיין בהחלטת תוכנית השלבים, קהיר, 9 ביוני 1974). "שתי מדינות שתחיינה זו לצד זו בשלום" נשמע חיובי והגיוני רק לאנשים שאינם מבינים את בעיות הליבה.

ישראל היא מדינה קטנה. כולל יהודה ושומרון (וכעת, לא כולל רצועת עזה) היא משתרעת על שטח של 28,000 קמ"ר. הערבים, לעומת זה, מחזיקים ב-22 מדינותיהם שטח כולל של 13,727,000 קמ"ר. המפה לעיל מבהירה זאת היטב.

אין מקום לשתי מדינות בנות קיימא בארצנו.
שים לב: החלטת האו"ם 242 איננה מתייחסת ל"פתרון שתי מדינות" ולא לעם "פלסטיני". החלטה 242 באה בעקבות המלחמה הערבית שמטרתה הייתה להשמיד את מדינת ישראל בשנת 1967. לאחר שהביסה את הכוחות המשותפים של מצרים, סוריה וירדן, ישראל החזירה לעצמה את יהודה ושומרון שסופחו בידי ירדן בניגוד לחוק בשנת 1948.

החלטת האו"ם 242 ממליצה – בין יתר הדברים – על נסיגה "לגבולות מוכרים ובטוחים" בהקשר של שלום כולל. בנוגע להמלצה זו, אני מסב את תשומת לבך למִזכר משנת 1968, שנכתב בידי ראשי המטות המשולבים של ארה"ב בתגובה לבקשה של הנשיא דאז, לינדון ג'ונסון שיעריכו את "הטריטוריה המינימאלית שישראל יכולה להצדיק את השארתה על מנת לאפשר הגנה יעילה יותר כנגד מתקפה ערבית קונבנציונאלית וכנגד פשיטות טרור". כפי שציינו ראשי המטות, שאף לא אחד מהם היה ציוני, וכפי שחתם יושב הראש שלהם, הגנרל ארל ג' ווילר, המזכר קבע כי "בהתבסס על עקרונות טקטיים מקובלים, גבולות בני הגנה מינימאליים" דורשים כי ישראל תחזיק בכל אזור יהודה מדרום לירושלים, ברצועת עזה, בחלקי מפתח בסיני, ברמת הגולן וברוב השומרון, עם עיבוי הפרוזדור לירושלים.

אדוני הנשיא, דבר לא השתנה באזור מוכה האלימות והמסוכן הזה. כל מי שמצפה מישראל לוותר על יהודה, שומרון ורמת הגולן, מצפה מן האומה שלנו לבצע התאבדות!

זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, כפי שהוכרה ואושרה בידי כל 52 המדינות של חבר הלאומים בסאן רמו שבאיטליה בשנת 1920, קבועה בחוק האמריקני. היא אושרה מחדש בוועידה האנגלו-אמריקנית על פלסטינה, אושררה בידי הסנאט של ארה"ב והוכרזה על ידי הנשיא קלווין קולידג' ב-5 בדצמבר 1925. האמנה הזאת עדיין בתוקף כיום כחלק מחוקת המדינה. יתרה מזאת, זכויות ההתיישבות היהודית שהוכרו בסאן רמו כללו את כל השטח ממזרח לנהר הירדן, שנמסר בשרירות לחמולה ההאשמית בידי בריטניה, תוך הפרה בוטה של מחיובותה המנדטורית. השטח כלל 78% מן הקרקע שתוכננה לשמש מקום ליצירת בית לאומי ליהודים על פי הצהרת בלפור. לעם היהודי אין כוונה להזיז את מחוגי השעון לאחור, אבל אם המונח החביב על אויבינו ומבקשי רעתנו הוא "שטחים כבושים", אנו מבקשים להבהיר בזאת כי 80% מן המולדת המיועדת לנו "כבושים" כעת בידי ירדן.

הערבים שהחלו לאחרונה לכנות עצמם "פלסטינים" נוצלו בלי רחמים בידי עולם ערבי שאינו יכול לחשוב עליהם מלבד מאשר במושגים של רובה המכוון אל ראשה של ישראל. בעוד אנחנו בישראל מקווים לעתיד טוב יותר בשבילם, ליישובם מחדש כאזרחים, במקום היותם בני ערובה "פליטים" נצחיים במדינות ערב שבהן הם מתגוררים כעת, אנו נמשיך לעמוד על המשמר ונהיה נכונים תמיד להגן על עמנו ועל ירושתנו.

ושוב, אנו מאחלים לך, הנשיא, ולעם האמריקני הצלחה.

שאלות רבות יותר מאשר תשובות

לכל עם ישראל!

• מה קיוו מנהיגינו הפוליטיים להשיג בעזה?
• מהי "הפסקת אש חד צדדית"?!
• האם הייתה זו הפסקת אש זמנית, כפי שהכתיב החמאס? ממתי מותר לארגון טרור להכתיב תנאים?!
• מדוע מאפשרים לטרוריסטים בעזה להמשיך לשלוט בה?!
• ומדוע כפו גורמי חוץ על ישראל להפסיק אש כמעט מן ההתחלה?! נראה כי הטרוריסטים בעזה ותומכיהם הם "האנשים המוגנים" ולא האוכלוסייה האזרחית שלנו – בניגוד לאמנת ז'נבה ולחוק הבינלאומי!
• מדוע המנהיגים שלנו מניחים לעצמם להיות "משוכנעים"(!) בידי מנהיגים זרים ובאמצעות הבטחותיהם הריקות מתוכן, שאותן שמענו כבר בעבר?!
• מדוע מחבלי הג'יהאד אנשי החמאס משוכנעים שהם תמיד מנצחים, גם כאשר הם מפסידים?!

אפשר למצוא את התשובה בתמיכה שהם מקבלים מכל מדינות ערב!!

ומדוע מדינות ערב "המתונות" ממשיכות לתמוך  באיחוד מחדש של החמאס עם הפתח-אש"ף "המתונים" לכאורה, "שותפינו לשלום"! זכרו בבקשה: חמאס קורא בגלוי להשמדתנו ו"שותפינו לשלום" מבקשים "רק" פתרון של שלב אחר שלב!

ומדוע רשאים ערבים מוסלמים (וטיפשים שימושיים אחרים) בערים אירופאיות לקרוא "מוות ליהודים"?!!

האם זוהי הסתה לרצח עם או חופש דיבור "לגיטימי"?!! האם הצגת תמונותיהם של ילדים שלכאורה נפגעו או נהרגו בידי חיילי צבא ההגנה לישראל מצדיקה את השערורייה הזאת?

אין ספק שאובדן חיי אדם חף מפשע הוא דבר מצער, בין אם מדובר בישראלי או בערבי, אבל אנשי הג'יהאד הטרוריסטים בעזה הם אלו שמכוונים את נשקם אל אוכלוסייה ישראלית אזרחית חפה מפשע יום אחר יום ויורים עשרות טילים; העובדה שהם לא הצליחו להרוג ולפצוע אנשים רבים יותר, איננה תוצאה של חוסר רצון או מאמץ לעשות זאת. אכן זהו נס שאנשים לא נפגעו יותר.

כל אובדן חיים של אזרחים בעזה נובע מאחריותם הישירה של מחבלי החמאס, מפני שהם משתמשים באזרחים כבמגנים אנושיים. פגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה, גם שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי היא פשע מלחמה!
לסיכום, מדוע הערבים ותומכיהם האירופים קוראים ל"פתרון שתי מדינות" כאילו שלום העולם מוטל על כף המאזניים?!!

ומי הוא זה שהעלה את הרעיון המקיאוולי לחבר את "הגדה המערבית" – יהודה ושומרון – לעזה, כדי ליצור מדינה ערבית בעלת גבולות רצופים?!

בתרחיש כזה מדינת ישראל, נטולת הגבולות המגנים עליה – יהודה ושומרון – תוכל להיקרע לשניים בקלות רבה, כפי שאמנם התכוונה ירדן לעשות במלחמת ששת הימים, לפני שישראל השתלטה שוב על האזור.

ישראל צריכה להבהיר כי אין מקום לשתי מדינות בנות קיימא בארצנו, ואין דרך חזרה לגבולות 1967. הגולן צריך להישאר בידי ישראל. כך הוא גבול בטוח, באופן יחסי. אסור להתיר למחבלי החמאס לשלוט בעזה! הדרך האחת להביס את החמאס היא להפסיק את כל משלוחי המזון והדלק לעזה, כל עוד הדבר הכרחי. ואולם נשאלת השאלה האם מנהיגינו יגלו את הנחישות הנחוצה כדי להגן על עמנו ועל הגבול הדרומי שלנו.

האם נגלה את התשובה לאחר הבחירות, או שמא נגזר על האוכלוסייה שלנו בדרום ששגרת חייהם תופרע לעולם ועד?!!

עלינו לתבוע דין וחשבון ממנהיגינו!

פשעי מלחמה, תוקפנות, הגנה עצמית והחוק הבינלאומי

לכל עם ישראל!

החוק הבינלאומי מאוד ברור בכל הנוגע לפשעי מלחמה, תוקפנות והגנה עצמית.

על מה קמה אפוא הצעקה של "ידידינו" האירופאים באו"ם?! כל מי שאינו חירש, אילם או עיוור יודע שישראל פועלת בהגנה עצמית מפני טרוריסטים מוסלמים בעזה, שמבצעים פשעי מלחמה כלפי האוכלוסייה הישראלית וכנגד מדינת ישראל, כשהם מפגיזים יום יום את האוכלוסייה שלנו מעזה השכנה.

מובן מאליו שהמנהיגים האירופאים, ששוב שמרו על שתיקה, על אף התוקפנות המתמשכת של אנשי הג'יהאד ומקהלת ידידיהם באו"ם, יודעים היטב את העובדות הללו. אם כן, מה הבעיה שלהם?

מורה נבוכים מצוין הוא הספר אירו-ערביה מאת בת יאור, המסביר ומתעד את מערכת היחסים המשונה בין מנהיגי האיחוד האירופה לבין הליגה הערבית ומנהיגיה.

מנהיגי ישראל החליטו סוף סוף , לאחר שנים רבות של מתקפות טרור, להזהיר את אנשי הג'יהאד בעזה, שלא עוד, ואז הגיבו בכוח ומתוך הגנה עצמית.

על אף העובדה שאנשי הג'יהאד בעזה תקפו בכוונה את האוכלוסייה האזרחית שלנו, הכוחות הלוחמים של מדינת ישראל עושים כל שביכולתם להימנע מלפגוע באוכלוסייה האזרחית.

כאשר אנו מתבוננים בהפגנות הרבות המתקיימות בבירות של מדינות אירופה בתמיכה בטרוריסטים בעזה, נוכל לסלוח למי שעלול לחשוב שהעולם השתגע!

אבל אין זה הדבר, מתברר כי אנשים שפויים יכולים לעשות מעשים לא שפויים. הברית בין אירופה לליגה הערבית, שנותנת את חסותה לטרוריסטים, צריכה להרחיק לכת עד מאוד כדי להצדיק את מה שאין לו הצדקה!

אסור שהדברים הללו יניאו אותנו. אנו לוחמים מלחמה צודקת ומוסרית כדי להגן על עמנו.

אנשים הגונים בכל רחבי העולם תומכים בנו במאבק המוסרי הזה בין טוב לרע.

ביטחון עצמי והגנה עצמית

לכל עם ישראל!

ושוב שתקו מנהיגי העולם בשעה שהאוכלוסייה האזרחית במדינה שלנו חיה תחת מתקפות אויב מתמידות, מצד מחבלים אנשי ג'יהאד בעזה וביהודה ושומרון, שביצעו פשעי מלחמה כנגד האוכלוסייה האזרחית שלנו!

כעת, בשעה שכוחות ההגנה שלנו סוף סוף משיבים מלחמה שערה ברצינות כנגד האויב העקשן הזה, מנהיגי העולם פוקדים עלינו להפסיק – ומייד!! איזו זכות יש להם?!!
מנהיגינו מגיעים סוף סוף למסקנה שישראל איננה יכולה לסמוך על כוחות זרים, ולא על האו"ם השבוי בידי הליגה הערבית ותומכיה.

ניסיון מר לימד אותנו עד כמה הייתה חמורה הטעות שבנטישת עזה לאנשי הג'יהאד.

עלינו להפסיק להשלות את עצמנו שנטישת יהודה ושומרון לאנשי הג'יהאד "היותר מתונים" (!) תביא שלום.

הבה נזכור שהיה זה מחמוד עבאס עם חבר מרעיו שעסק בלימוד הג'יהאד בבתי הספר בעזה, והוא ממשיך לעשות זאת ביהודה ובשומרון.

לא יהיה שלום כל עוד הערבים מטיפים לג'יהאד בבתי ספר ובמסגדים, וכל עוד הורים מוכנים להקריב את ילדיהם כמתאבדים למען הג'יהאד!
גם מנהיגי העולם יאלצו להבין סוף כל סוף על מה ולמה מתקיימת מלחמה הג'יהאד הזאת – לא מדובר ב"שתי מדינות שחיות זו לצד זו בשלום", אף אין מדובר ב"שתי מדינות לשני עמים".
לערבים יש כבר עשרים ושתיים מדינות על שטח שגודלו 13,727,000 קמ"ר. בידי מדינת ישראל 28,000 קמ"ר, כולל יהודה ושומרון (לפני נטישת עזה).

פתרון שתי המדינות הוא תחבולה שנועדה להפוך את ישראל לנטולת גבולות בני הגנה בכל מלחמה עתידית.

עלינו לדבוק בעמדתנו ולהגן על זכויותינו ועל ארצנו.

תודה לאל על העם האמיץ שלנו, תודה לאל על חיילינו האמיצים, שמגִנים על עמנו ועל ארצנו!

מעבר לעזה

לכל עם ישראל!

המשחק הסופי של קדימה בעזה עדיין רחוק מלהיות ברור. ואולם, אם "ניצחון" – יהיה מה שיהיה פירושו – יגרום לצעקות שיקראו "לפצות" על שיתוק הטילים של החמאס על ידי כך שנמסור את יהודה, שומרון ומחצית ירושלים במתנה למה שמכונה "הראשות הפלסטינית", אזי מאמצינו וכל הסבל שסובל העם שלנו היו לשווא.

מחמוד עבאס וכנופיית הפתח המושחתת שלו מסורים לרעיון מחיקת שם ישראל ממפת המזרח התיכון לא פחות מקן הצפעים הג'יהאדי שאנו מנסים להוציא מכלל פעולה בעזה. דבריהם (באנגלית בלבד) נשמעים אולי מתונים יותר, אבל הם נשבעו בפומבי שלעולם לא יסבלו את קיומה של מדינה יהודית באזור הזה.

אין אנחנו חייבים לאנשים האלו דבר.

אין מדינה שפויה בדעתה נוטשת קרקע בעלת חשיבות אסטרטגית המצויה בגבולה ובתחומיה, למען אויב שמחויב בגלוי להשמדתה. אם לא הצלחנו ללמוד לפחות את הדבר הזה ממה שמתרחש כעת בעזה ומן הניסיון הנורא בלבנון בשנת 2006, הרי שנכשלנו בלימוד חוק ההישרדות הבסיסי ביותר.

המדינה היחידה בעולם שנכשלה במבחן הזה שוב ושוב היא ישראל.

האם אנו עומדים לשחזר את הטעות הזאת פעם נוספת, ולהיכנע לאדריכלי הסכם ההתאבדות המוסווה בשם "תהליך שלום", ולהעניק לפתח, על נוכליו ועל הבריונים שלו, נוכחות ריבונית בחלקים החיוניים והיקרים ביותר של ארצנו מולדתנו? האם שוב נסמן כניעה נוספת – הפעם כדי לפצות "הגאווה הערבית שנפגעה" מפני שלא הסכמנו למות תחת טיליו של איסמעיל הנייה?

נקווה שהבחירות בפברואר יתנו לנו מנהיגות שתזכור את משמעותה של גאווה מסוג אחר – "גאווה ציונית לאומית" – ושיהיה לה האומץ שהיה לנו פעם על מנת להגן עליה.