הפיכת הכרזה הרת אסון למעלה! פתרון שתי המדינות שמציע האו"ם

לכל עם ישראל!

מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה על הצעת הטיוטה שהוגשה בחסות המשותפת של ארה"ב-רוסיה, המאשרת את "פתרון שתי מדינות", ואימצה אותה, כצפוי.

מנהיגינו חסרי חוט השדרה שיבחו את החלטת האו"ם, אף על פי שאפילו לא התייעצו בממשלתנו!

מאימתי הנחנו לזכויותינו הריבוניות כאומה עצמאית לחמוק מבין אצבעותינו?! ומדוע ממשלתנו – ממשלת מעבר – הופכת את החלטת האו"ם המסוכנת הזאת למעלה?!

החלטת האו"ם 242 שנוצרה לאחר מלחמת 1967 איננה תומכת במדינה ערבית נוספת בארץ ישראל; אין היא תומכת בזכויות כלשהן של "הפלסטיניים" הבדויים, והיא לא תמכה בלגיטימציה לכיבוש הבלתי חוקי של יהודה ושומרון בשנת 1948. החלטה 242 תמכה בסיום הסכסוך בין מדינות ערב וישראל (אין אזכור של "הפלסטינים"), ובגבולות בטוחים, בני הגנה ומוכרים לכל המדינות באזור.

ההחלטה החדשה של האו"ם שוללת מישראל את הגבולות בני ההגנה בו בזמן שהיא מייסדת מדינה עוינת בלב ארץ ישראל, מדינה שמעולם לא הייתה קיימת במהלך ההיסטוריה המתועדת!

"ידידינו" ואויבינו גם יחד עדיין מקווים לאחד את עזה עם "הגדה המערבית" למדינה "פלסטינית" אחת!

של מי היה הרעיון המקיאוויליסטי הזה לחבר את "הגדה המערבית" עם עזה?!

מובן מאליו שיהיה אפשר לחתוך את ישראל לשני חלקים בתרחיש כזה, וזהו בדיוק מה שירדן התכוונה לעשות בשנת 1967, לפני שישראל השיבה לעצמה את יהודה ושומרון. מעמדה החוקי של ישראל וזכויותיה על ארץ ישראל קיבלו הכרה מ-52 מדינות חברות בחבר הלאומים בשנת 1920 בסן רמו שבאיטליה, והפכו לחלק מן החוק הבינלאומי.

זכויותיה של ישראל אושרו גם על ידי הסנט של ארה"ב והוכרזו כחוק על ידי נשיא ארה"ב דאז, קלווין קולידג', ב-5 בדצמבר 1925. החוק הזה עומד על מכונו עד עצם היום הזה. אם כן, תמיכתו של ממשל בוש במדינה ערבית על אדמת ארץ ישראל יש בו משום הפרה בוטה של החוק הזה (ראו את הציטוט של פרופ' פול אידלברג בספר כתה אשמה מאת סבינה סיטרון, הוצאת גפן 2007, עמ' 306).