ניתוק חבל ההצלה הכלכלי שלנו

רקטת קסאם אחת טועה שתיפול בסמוך לנמל התעופה בן גוריון

טיל מונחה כתף 'סטרלה' שיכוון למטוס של אל-על.

זה כל מה שנדרש כדי לשתק את הכלכלה שלנו

התיירות תיעלם בן-לילה – וייתכן שלא תשוקם עוד
נתח נכבד של התעשייה והמסחר הבינלאומי שלנו, בשווי של מיליארדי דולרים, ייעצר וישותק.

בעולם המפותח אנחנו נהפוך למקרה המרהיב ביותר של כלכלה מופרעת.
זה מה שמחכה לנו אם נקבל את ההצעה של מסירת שטחים מיהודה והרים בשומרון לפתח, על אנשיו החמושים בנשק ועל שותפיהם ההכרחיים מן החמאס.

זוהי כמוסת הרעל שמכינים לנו הרופאים המלווים את "תהליך השלום".
"יש בינינו נצים ויש יונים", אמרה פעם גולדה מאיר, "אבל אינני יכולה למצוא מישהו שמוכן להפוך את עצמו לברווז במטווח".

גולדה, הרוב המכריע של העם בישראל עדיין איננו "ברווזים במטווח". אילו היית איתנו היום, בוודאי הייתה מצטרפת אלינו בקריאה לממשלה שתשאף לבסס מחדש את החיוניות שלנו, תחת אשליות "השלום" הנוטות למות של מיעוט נעדר כיוון.

העם בישראל לא יסכים לקבל חורבן כלכלי בשם "שלום" מדומה.

העם בישראל ידרוש
את הזכות להשמיע את קולו.