יום שלישי, 29 ביולי 2008

מקל וגזר?!

לכל עם ישראל!


שורה ארוכה של מנהיגים זרים ביקרה לאחרונה במדינתנו. אחרי דברי הכיבושין המתבקשים (הגזר), מגיעה המנטרה השגרתית "פתרון שתי מדינות" (המקל המתבקש מאליו).

השאלה העולה מאליה היא מהו הבסיס החוקי או המוסרי שעליו מבססים המנהיגים הללו את תביעתם – שישראל תהפוך את עצמה שוב לפגיעה למתקפות ערביות באמצעות הקמת מדינה ערבית נוספת בתוך תוכה, במרכז הבטן הרכה שלה?!

מדינה ערבית שכזאת תהיה לא אחרת מאשר "סוס טרויאני", ותשמש כשלב הראשון "במלחמה כוללת נגד המדינה היהודית הכופרת"!

כל מי שיש לו מושג קלוש על גודלה של מפת ישראל, כולל יהודה ושומרון – פחות מ18,000 קמ"ר – "פתרון שתי מדינות" נראה לו בוודאי לא ראוי. אם הרעיון המסוכן הזה יתממש אי פעם לא תהיה לישראל עצמה אפשרות קיום ! ואולם "הידידים" האלו שלנו תובעים שתהיה למדינה עתידית בשם "פלסטין" אפשרות קיום!

חלק מבני הדור הצעיר שלנו אולי לא יודעים ש"פלסטין" חדלה להתקיים כאשר עם ישראל חזר והתיישב על אדמתו מימים ימימה.

המסמך החוקי היחיד, החלטת האו"ם 242, שבאה לאחר מלחמת ששת הימים ואחרי עשרות שנים של תוקפנות ערבית כלפי ישראל, אינה מזכירה כלל את "הפלסטינים", שלא לדבר על "מדינה פלסטינית", או על "שטח פלסטיני" "כבוש" או אחר!! כל התביעות האלה הן חלק מתעמולה ערבית שמקבלת עידוד ודחיפה בידי התקשורת שהיא כלי משחק בידיה. אבל מה לגבי ידידינו?

החלטה 242 מתייחסת לזכותה של ישראל לגבולות בני הגנה, והגבולות הללו – כך מסכימים כל המומחים – הם גבולותיה הקיימים של ישראל בגולן ובנהר הירדן.

בתרחיש של "פתרון שתי מדינות" ישראל לא תחזיק עוד בעומק מינימלי ולא בגבולות בני הגנה, וזהו בדיוק הדבר שאליו חותרים "שותפינו לתהליך השלום"!!

כולנו רוצים שלום. אבל הפרודיה הזאת לא תוביל לשלום. מדינת ישראל חלשה ופגיעה רק תחיש את התוקפנות של שכנינו השונים. אנחנו מדינה קטנה בסביבה עוינת. כל ניסיון של ישראל לוותר מתפרש על ידי אויבינו כסימן חולשה. והחלשים לא יחזיקו מעמד זמן רב במזרח התיכון כיום.!!

עלינו להיות חזקים ולעמוד על המשמר.!

יום שני, 21 ביולי 2008

אל לנו להניח לחושים ההומניטאריים הטבעיים שלנו להיות לנו למכשול.

לכל עם ישראל!


אל לנו להניח לחושים ההומניטאריים הטבעיים שלנו להיות לנו למכשול.

בימים האחרונים היינו עדים להתכנסות העם בצער ובכאב, כאשר התנפצו כל התקוות לשובם בשלום של אודי גולדווסר ואלדד רגב, ובמקום זה ראינו בזעזוע את בואם של שני ארונות שחורים!

אויבינו מנהלים נגדנו מלחמה פסיכולוגית. הם יודעים כיצד ללחוץ על נקודות רגישות אצלנו!!!
אנחנו חייבים ללמוד משהו מן השיעור הנורא הזה.

אנחנו חייבים להראות להם שחטיפה לא משתלמת!!

כעת לא רק החזבאללה כי אם גם החמאס מאיימים לחטוף עוד מחיילינו כדי להחליפם במחבלים רוצחים.

יש ללמד את החמאס לקח שלא יישכח במהרה. יש לומר להם שכל אספקת המזון והדלק תנותק מיד עד שהם יחזירו את גלעד שליט בריא ושלם. אין לשחרר בכלל אסירים כלשהם.

הממשלה שלנו צריכה לקבוע את הכללים ולא להיכנע למחבלים הרוצחים. האחריות הראשית המוטלת על הממשלה שלנו היא להגן על אזרחיה, ובהם גם חיילינו הגיבורים והאמיצים.

אל לנו להניח לחושים ההומניטאריים הטבעיים שלנו להיות לנו למכשול. עלינו להכיר סוף סוף בעובדה כי זאת היא מלחמה – חלק מן הג'יהאד הגלובלי. אל לנו לשכוח שתושבי עזה הצביעו ברוב עצום בעד חמאס וכל מה שהוא מייצג! שאנחנו עומדים בפני אויב שהוא שטוף מוח ומתוכנת לג'יהאד; שאנחנו עומדים בפני אויב עקשן, הנחוש בדעתו להשמיד את "הכופרים" – אותנו!!

אין עוד מדינה שבשעת מלחמה סיפקה מזון ודלק לאויביה; ההיפך הוא הנכון, הם השמידו מאגרי דלק ויבולים!!

הגיע הזמן להיות מציאותיים!

יום שלישי, 15 ביולי 2008

האם זאת הדרך לשלום?

לכל עם ישראל!


כיצד מעז ראש הממשלה הכושל שלנו – המצוי תחת חקירה בשל תביעות שחיתות מרובות – להמשיך (לנסוע ברחבי העולם) ולייצג אותנו??!

כיצד הוא מעז להחליט החלטות מסוכנות ובלתי הפיכות בשם העם??!

בזמן המועט שנותר לו לכהן, כיצד הוא מעז לשחרר מבית הסוהר רוצחים מסוכנים ואלימים??!

כעת לא די בכך שהחזבאללה יתפאר בשחרורו של סמיר קונטאר, רוצח התינוקות, כעת גם הפתח, "השותף שלו לשלום" מתכונן לחגוג את שחרורם של אלף מחבלים רוצחים וגופת המחבלת הרוצחת, שרצחה 36 בני אדם ופצעה 71 בפיגוע ב-11 במרץ 1978.

בחוצפה שלא תיאמן, ביקשו הפתח-הרשות הפלסטינית מישראל למסור את גופתה של דלאל מוגראבי לרשות הפלסטינית, כדי שהם יוכלו "לכבד" אותה ולקיים לוויה גדולה ברמאללה!!! אנו רוצים להפוך את הלוויה של דלאל לחתונה, למסיבה גדולה", אמר אחד הדוברים.

הטבח שביצעה מוגראבי תואר בידי נציג "רשמי" של הרשות הפלסטינית כ"מבצע נועז ביותר בישראל" שנעשה על ידי האשה "הפלסטינית" הראשונה!! עיתון שממומן בידי הרשות הפלסטינית, אלחיאת אלג'דידה, כינה אותה בשם "אגדה חיה ודוגמה נפלאה לכל הנשים"!!

אם זהו השלום, מהי מלחמה?!!

יום ראשון, 13 ביולי 2008

התחממות היחסים? הלוואי! היית רוצה!

לכל עם ישראל

"סולנה אומר שהתגובה האחרונה של טהראן למשבר הגרעיני היא מורכבת וקשה", כך כתוב בכותרת של הג'רוזלם פוסט מיום 8 ביולי 2008 (עמ' 8). (וזה אחרי שנים רבות של משא ומתן, שבהן איראן מכריזה חד משמעית כי היא לא תנטוש את תוכנית הגרעין שלה! ובמשך כל הזמן איראן דוהרת לקראת השגת המטרה הגרעינית שלה!)

מתחת לכותרת אנו רואים את סולנה, נציג פעילות החוץ באיחוד האירופי, עם שר החוץ הצרפתי, ברנרד קושנר, ומזכיר נאט"ו, יאפ דה-הופ שאפר, צוחקים מעומק הלב... לעתים תמונה שווה אלף מילים – האם הבדיחה היא על חשבון ארה"ב??!

באותו היום הגיע שר החוץ האיטלקי לביקור בישראל, יום אחד לאחר שפיאט (יצרנית המכוניות האיטלקיות) הודיעה שהיא תייצר את מכוניותיה באיראן (ג'רוזלם פוסט, עמוד השער).

ישראל עדיין מקווה שנקיטת סנקציות כלכליות כבדות על איראן בידי הדמוקרטיות המערביות באו"ם ובאופן עצמאי, תשכנע את המשטר שם לוותר על השאיפות הגרעיניות ותמנע עימות צבאי. כל זה על אף המגעים הבוטים של כל החברים הבכירים באיחוד האירופי עם המולות הפאנאטים והמסוכנים!

לא ראש הממשלה שלנו לבדו, כי אם גם כמה טיפוסים בתקשורת סבורים שהביקורים התכופים של דיפלומטים וגנרלים זרים הם אות להתחממות היחסים עם ארצנו.

ממש לא! הם באים לכאן כדי לנצל את הרעיונות שלנו ולהשפיע על החלטותינו כלפי הערבים וכלפי איראן!

האם ממשלתנו או אמצעי התקשורת שלנו מבינים את המעילה באמון שמבצעים מנהיגי האיחוד האירופי, שההסכם שלהם עם הליגה הערבית נועד לחתור תחת ישראל ולערער על הלגיטימיות שלה בארצה, בעודם מעניקים לגיטימציה ל"זכויות" של "הפלסיטינים" בארצנו??

נחזור ונאמר – אין מקום לשתי "מדינות בנות קיימא" בארצנו הקטנטונת. "הפלסטינים" אינם אלא ערבים. הם באי כוח של הליגה הערבית, ואין להם כל זכויות בארצנו!!!

האשליה של "פתרון שתי מדינות" נועדה למוסס את ישראל בשלבים!

עצרו את התהליך המסוכן הזה כעת!

יום שני, 7 ביולי 2008

פעמוני אזעקה מהדהדים בקרב שבעי הרצון מעצמם

לכל עם ישראל

חלק מבני עמנו, שהושתקו לכדי שביעות רצון עצמית, באמצעות הבטחות שחצניות על שלום אוטופי עם אויבים מרים, מוכנים לכל "ויתור כואב" שממשלתנו הכושלת וחסרת האונים מוכנה לוותר!

למרבה הצער, רק בעקבות מעשיהם הנפשעים של אויבינו השואפים לג'יהאד נגדנו – "הכופרים" – מתעורר חלק מן העם מתרדמתו ורואה את המציאות.

חבל שצריך מעשה נפשע כמו המתקפה בירושלים ביום רביעי (2 ביולי) כדי שפעמוני האזעקה יהדהדו בקרב שבעי הרצון מעצמם. גם אלפי טילים שמפגיזים את עמנו מדי יום בשדרות ובסביבותיה במשך שמונה שנים לא היה בהם די כדי שממשלתנו תראה את האור!

חלק מבני עמנו מסרבים להכיר בעובדה שהערבים בעזה וביהודה ובשומרון הצביעו רובם ככולם לחמאס ולכל מה שאנשיו מייצגים.

העם הזה שגדל למען ג'יהאד, התחנך בבתי הספר למען ג'יהאד, נשטף בתעמולה מוח שאין ממנה דרך חזרה למען הג'יהאד, האנשים שטופי המוח הללו אינם "שותפים לשלום". ובכל זאת הממשלה שלנו מוכנה לתת לג'יהאדיסטים הללו את מה שהם רוצים: לקחת את מדינתנו בשיטת הסלאמי, שעל ועוד שעל ופניהם אינם לשלום!

התעוררו לפני שיהיה מאוחר מדיי!!

יום רביעי, 2 ביולי 2008

עד מתי?

עד מתי נעלים עין?

עד מתי נכחיש את המציאות?

עד מתי נסרב להאזין לדברי שכנינו?

עד מתי נמשיך לדבר שלום עם רוצחים ומחבלים?

עד מתי נשפיל את עצמנו?

כמה טילים, כמה גופות עד שנבין?

ישראל חייבת לפעול כעת.

הממשלה שלנו חייבת לפעול כעת.

אולי המחוות ההומאניטריות תהיינה הדדיות?

לכל עם ישראל

סיוע הומאניטרי

אולי המחוות ההומאניטריות תהיינה הדדיות

עניינו של שליט הצעיר הוא עניין הומאניטרי. עלינו ללמוד כי אסור לאויבים שלנו לקבל דבר בחינם.

לא רק הערבים בעזה מחזיקים בכל הקלפים! בידי ישראל מצוי קלף חשוב הרבה יותר מאשר בידי הערבים בעזה.

בתור התחלה, אין להתיר מעבר של מזון ושל דלק לעזה, עד שהם יפסיקו את כל ההפגזות על האוכלוסייה האזרחית שלנו בשדרות ובסביבתה.

אין להעביר לעזה כל עזרה הומאניטרית, עד שישחררו את גלעד שליט בריא ושלם.

בשעת מלחמה אינך מספק סיוע ותנאים נוחים לאויביך.

אין עוד מדינה שבשעת מלחמה – ואנחנו נמצאים כעת במצב מלחמה עם הג'יהאד שבעזה – סיפקה מזון ודלק לתוקפן שעומד על השמדתה.

אסור לנו להרשות לעצמנו לשכוח שהערבים בעזה הצביעו רובם ככולם בעד חמאס וכל מה שהוא מייצג. האוכלוסייה כולה מוצפת תעמולה ומחונכת לג'יהאד כנגד הכופרים – ישראל!!!

המלחמה הזאת לא עוסקת בחלקת אדמה. המלחמה הזאת היא מלחמת ג'יהאד שמטרתה לכבוש את הכופרים!!

בתמימותנו אנו מודיעים לאויבינו שאין מחיר גבוה מדי בתמורה ליקירינו ואמנם הם דורשים מחיר כה גבוה עד כי הוא בלתי אפשרי!!

רוצחים בדם קר כמו קונטאר – אין להתיר להם לראות את אור היום!

מתי כבר נלמד?

האם נבין אי פעם כי אנו מעודדים חטיפות נוספות מפני שהאויב יודע כעת כי אין להם מה להפסיד??!!